איך יורדים במשקל כשיש רשות לאכול הכל?

יש מי שטועה להאמין שכל האיסורים וההגבלות

בתפריט דיאטה למעשה "מגנים" עליה ומונעים

ממנה לעלות במשקל ואף מסייעים לה בירידה במשקל.

 

ההפך הוא הנכון.

אותם איסורים והגבלות רק גורמים לנו לרצות יותר

מאותם מאכלים ותמיד יביאו אותנו ללאכול אותם.

בין אם נצליח להתאפק שבוע, חודש או חצי שנה

בסוף, אנחנו נאכל מהם וכשכבר נאכל מהם,

אנחנו לא נסתפק בפחות מכל הקופסה

דווקא בגלל ההימנעות הכל כך ארוכה.

 

כדי להתחיל תהליך של שחרור באכילה רגשית,

הצעד הראשון בו יש לנקוט זה לנטוש את כל מה שהכרנו

לעזוב את האיסורים וההגבלות,

את כל "חינמיים" וה-"אסורים"

ולנסות לתפוס את הרעיון שאוכל זה אוכל

תפוח הוא אוכל כמו ששוקולד הוא אוכל

כן, כן גם שוקולד 🙂

 

וואו.. זה מפחיד.. אני יכולה לאכול מה שבא לי, ומתי שבא לי?

בלי להשמין? לא נתפס..

לא נתפס אבל אפשרי בהחלט.

 

כל החיים אנחנו מגבילות את עצמינו

כל החיים אנחנו נמנעות,

לא אוכלות את מה שבאמת מתחשק לנו

וזו הסיבה שבגללה אנחנו לא מצליחות לעצור

את האכילה כשאנחנו כבר ניצבות בפני מאכל

שממש טעים לנו.

 

בתהליך שחרור מאכילה רגשית,

לאחר שאנו נותנות לעצמינו רשות לאכול הכל

ומתמקדות בלאכול רק את מה שאנחנו אוהבות

ועושה לנו טוב, אנחנו אוטומטית אוכלות פחות.

 

איך?

> הסיפוק מאוכל מגיע הרבה יותר מהר כשאוכלים את מה שבאמת רוצים.

> כשמותר הכל, בכל זמן ואין איזה איסור שמרחף אני לא צריכה לסיים את

קופסת העוגיות כי היא עדיין תהיה פה עבורי מחר.

> ברגע שאני מנרמלת את האכילה שלי ולא מייחסת לו

סגולות מיוחדות ותפוח הוא שווה ערך ביחס שלי אליו בדיוק

כמו שוקולד, אני פנויה להקשיב לאותות הרעב והשובע שבגוף שלי

אשר מאותתים לי מתי לאכול ומתי לעצור

 

ברגע שנשחרר את הכבלים ונלמד

איך אפשר לסמוך על גופינו שיאותת

לנו מתי לעצור, ולא נפחד לעצור כי אין דיאטה

שמתחילה מחר ומרחפת מעל ראשינו,

אז אנחנו סוף סוף נצליח להשתחרר לתמיד

מההתעסקות הזו באוכל.

 

אני מזמינה אותך לתת לזה צ'אנס,

מקסימום תצליחי !

 

אורלי קובר

כתוב/כתבי תגובה