אף אחד לא מפחד להיות רזה, אבל כולם מפחדים להיות שמנים

אף אחד לא מפחד להיות רזה, אבל כולם מפחדים להיות שמנים
רוב האנשים בין אם הם מודעים לכך ובין אם לא,
מקשרים השמנה לחולי, לחוסר הצלחה ורזון לבריאות והצלחה
למרות שהיום, אנחנו מבינים ויודעים ברמת הראש שאדם שמן
יכול גם להיות יותר בריא מאדם רזה, אנחנו עדיין מפחדים להיות שמנים…
יחד עם זאת, אולי את דווקא נמנית בין האנשים שמפחדים להיות רזים?
נשמע מוזר?

מכירה את המושג הידוע "פחד מכישלון" וכמה הוא באמת קשור לפחד שלנו להצליח?
"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מידי
הפחד העמוק ביותר שלנו הוא הידיעה שאנחנו בעלי עוצמה מעל לכל שיעור.
זה האור שבנו, לא האפלה שבתוכנו שמפחיד אותנו יותר מכל"
מאת מריאן ווילאמסון / Permission to Shine

הפחד מכישלון הוא מובן מאליו, עד כדי כך שהוא הופך אותנו לעיוורים ואנחנו כלל
לא מעלים על דעתנו שאולי ההיפך הוא מה שאנחנו מפחדים ממנו –
אולי בכלל אנחנו מפחדים מהצלחה?

אז אם את מקשרת השמנה לכישלון ורזון להצלחה
ואולי גם את כמו עוד הרבה רבים מפחדת מהצלחה,
אולי בכלל את מפחדת להיות רזה?

זה נשמע כל כך לא הגיוני, מי מפחד להיות רזה?!
אבל זה הגיוני בדיוק כמו שלפחד מלהצליח זה הגיוני.
אולי בכלל הסיבה שבגללה את מתקשה לשחרר משקל זה כי את מפחדת להיות רזה?..

נתחיל מלהבין מה ההבדל בן אדם שמן לאדם רזה? מלבד המספר על המשקל…
אצל האדם השמן, הקושי שלו נראה בחיצוניות שלו, אצל הרזה הקושי מסתתר.

מה זה אומר?
השמנה נגרמת לא סתם וברוב המקרים מדובר באכילת יתר – כלומר הכנסת יתר של מזון.
זה הסימפטום שמביא להשמנה – המקור לסימפטום זה כבר משהו אחר J
מי הם האנשים שאין להם אכילת יתר? אין כמעט כאלה…
כמעט לכל אחד מאיתנו יש אכילת יתר מתישהו ואיכשהו.
אני לא מכירה אף אחד שאוכל רק כשהוא רעב ועוצר תמיד בנקודת השובע הנעים.

לכולנו יש יוצא מן הכלל, בארוחות משפחתיות, במסעדות, בחופשות.

אז מה ההבדל בין האדם השמן לרזה?
יכול להיות שלאדם השמן יש יותר אכילת יתר ויכול להיות שלאדם הרזה יש גמישות מטבולית גבוהה
(היכולת של הגוף לנצל את האנרגיה במזון).
זה אומר ששני אנשים יכולים גם לאכול בדיוק אותו הדבר ואחד יהיה רזה והשני שמן.

כך שבעצם אין הבדל בין האדם השמן לרזה
לשניהם יש קשיים ולחצים בחיים, לשניהם יש התמודדויות ואתגרים
ולשניהם יש פוטנציאל להצליח ולהיות בריאים
ההבדל היחידי זה שאצל אחד רואים ואצל השני פחות.

כשאנו רואים אדם שמן, לרוב אנחנו מיד מסיקים מסקנות לגביו, מיד שופטים.
זה כאילו חזק מאיתנו, מן סטיגמה כזו שכבר טבועה בנו משכבר הימים.
אך האמת היא שלא כולם נועדו להיות רזים, כל אחד יכול להיות רזה יותר ממה שהוא,
אבל מדד הרזון אינו קבוע והוא משתנה מאדם לאדם.
ולפעמים כמה נהיה רזים לא באמת תלוי בנו, אנחנו יכולים מאד להתאמץ אבל לגוף יהיה את הגבול שלו.

אז לא כל אדם שמן הוא מסכן, חסר כוח רצון או משמעת עצמית,
ההתמודדות שלו פשוט שונה ונראית אחרת.

אז למה אנחנו עדיין כל כך מפחדים מהשמנה? למרות שאנחנו יודעים היום
שהשמנה אינה בהכרח אומרת חולי או חוסר בריאות
בדיוק בגלל כל הדברים האחרים שאנחנו חושבים עליה וחושבים על אנשים שמנים.

כי אם נהיה שמנים – מה יחשבו עלינו, מה נחשוב על עצמנו, איך יסתכלו עלינו?
למה "שמן" היא מילת גנאי ו"רזה" היא מילה רגילה למרות שהן בדיוק ההיפך אחת של השנייה.
כי אנחנו הפכנו את זה למילת גנאי.

שיהיה ברור, אני ממש לא מעודדת השמנה, רק מעודדת חמלה כלפי אנשים שמתמודדים עם עודף משקל
ואולי רק אולי, בעידן של היום נצליח לשנות את הסטיגמה בזו בקרב הדור הבא ולא נוסיף עוד קושי
לאנשים שגם ככה נשפטים על איך שהם נראים.

ועכשיו לגבי הפחד מרזון –

זה נשמע כל כך לא הגיוני, מי מפחד להיות רזה?!
אבל זה הגיוני בדיוק כמו שלפחד מלהצליח זה הגיוני.
אולי בכלל הסיבה שבגללה את מתקשה לשחרר משקל זה כי את מפחדת להיות רזה.

איך תדעי?
תבדקי עם עצמך מה הרזון מייצג עבורך, האם יש שם גם דברים שהם פחות נעימים?
ובעיקר תבדקי מה כבר לא יהיה בחייך כשתהיי רזה.
לעיתים יש לנו רווח מההשמנה שלנו ועד שלא נסכים לוותר על הרווח הזה
או למצוא לו מקור אחר, הגוף לא ישחרר את המשקל.
צריך להבין שהשמנה מקורה בראש ולא באכילה, הכל מתחיל שם,
כשנשנה את מה שקורה בראש, האכילה תשתנה מעצמה.

מקווה שנתתי לך כיוון נוסף שיקדם אותך לעבר מה שאת מגדירה כהצלחה !
אורלי קובר

כתוב/כתבי תגובה