מה זה השטויות האלה אהבה עצמית והקשבה לגוף?

אני יודעת שאת רוצה קודם כל להיות רזה

ואז תאהבי את עצמך, כי את חוששת שאם תאהבי

את עצמך עכשיו, ככה כמו שאת, את לעולם לא תרזי.

 

לצערי זה לא עובד ככה.

את לא יכולה לאהוב את עצמך בדיעבד,

תלמדי לאהוב את עצמך עכשיו, כמו שאת.

אהבה עצמית לא תמנע ממך לרדת במשקל,

אלא להפך היא אפילו תעזור לך.

 

אני זוכרת שאמרו לי את אותם הדברים בתחילת

הדרך שלי בשחרור מאכילה רגשית,

וכל מה שיכולתי לחשוב על זה אז, היה –

"מה זה השטויות האלה?"

וכשדיברו איתי על הקשבה לגוף, בכלל חשבתי

שהם הוזים, "איזו הקשבה לגוף?"

 

"הגוף הזה? שאני לא אוהבת ולא משתף איתי פעולה אף פעם?

שמעולם לא ריצה אותי? שתמיד היה לא מספיק טוב ולא מספיק יפה?

שתמיד גרם לי להרגיש כאילו הוא בכלל לא שלי?"

 

"איך אני אמורה להתחיל לאהוב אותו?

ועוד יותר איך אני אמורה להקשיב לו? הוא לא מבין כלום..

הוא רק מבקש פחמימות וסוכר…"

 

ובכן הסקפטיות וחוסר האמונה שלי בלטו מאד,

אך הזכרתי לעצמי שהחלטתי שאני נותנת צ'אנס לתהליך הזה

ודווקא העובדה שזה עורר בי כזו התנגדות, סקרנה אותי.

 

מה כבר יש לי להפסיד? מקסימום חוזרים לדיאטה,

היא תמיד תהיה שם. מצחיק לחשוב, אבל בזמנו,

הדיאטה הייתה רשת הביטחון שלי, ידעתי שתמיד אוכל

לחזור אליה אם ארצה.

 

אז הבנתי שאני צריכה לרכוש אמון בגופי מחדש..

לסמוך עליו.. אחרי כל כך הרבה שנים שבו הנחתי

כי אין לו מושג מה הוא עושה וכפיתי עליו תפריטים חיצוניים

שאמרו לו מה הוא צריך כמה, איך ומתי..

 

נתתי צ'אנס.

 

הקשבה לגוף זה לסמוך על גופך, שהוא יודע מה הוא עושה

והסיבה שבגללה את כל כך סקפטית היא כי לא ניסית את זה באמת

ליותר מיום – יומיים, לא באמת נתת לו הזדמנות.

הסיבה שבגללה נדמה לך שכל מה שגופך יבקש אם תקשיבי לו

יהיה פחמימות וסוכרים היא כי קיימת בו כמיהה כל כך גדולה

כרגע לכל המאכלים שמנעת ממנו תקופה כה ארוכה.

 

אך זה עובר, הכמיהה נעלמת ואיתה מגיע שקט

ורק בשקט הזה ניתן באמת להקשיב.

 

והגוף הזה שאת כל כך לא אוהבת הוא חלק ממך

הוא מה שמרכיב את כל כולך, הוא הבית לנשמה שלך.

 

אהבה עצמית זה לא רק לאהוב את עצמך כפי שאת,

זה גם לכבד אותך ואת הגוף שלך ואת מה שעושה לך טוב,

זה לרצות להרגיש טוב ולעשות מה שמרגיש טוב

ולכן, אין סיכוי שאהבה עצמית תמנע ממך לרדת במשקל,

להפך היא רק תעזור.

 

מזמינה אותך לנסות 🙂

בהצלחה,

 

אורלי קובר

כתוב/כתבי תגובה